אמין הנדסת אש בע"מ נ' בית פרטי לאירועים בע"מ

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב על סך של 23,213 ₪ אותה הגישה המשיבה כנגד המבקשת כתמורה בגין אספקה והתקנה של שתי מערכות מיגון כנגד אש (להלן: "המערכות") בעסקה של המבקשת.

אין מחלוקת כי המבקשת הזמינה את המערכות מהמשיבה ואין מחלוקת כי המבקשת חייבת למשיבה את תמורתן.

טוענת המבקשת כי אינה חבה למשיבה את תמורת המערכות מכוח טענת קיזוז בעילה של לשון הרע.

לטענת המבקשת, ביום 20.6.13 נכרת בינה לבין נציג המשיבה הסכם להסדר תשלומים של תמורת המערכות לפיו ישולם הסכום בחמישה תשלומים. אלא שמיד בסמוך לאחר מכן, ביטלה המשיבה את ההסכם בטענה כי הנציג מטעמה לא היה מוסמך לכך ודרשה תשלום מלא ומיידי כעולה ממכתב ההתראה ששלחה למבקשת ביום 23.6.13.

מאחר והמבקשת טוענת כי הסכם התשלומים תקף, שלחה ביום 25.7.13 חמש המחאות בהתאם למוסכם אך המשיבה דחתה את הצעת התשלום ולא פרעה את ההמחאות.

ביום 12.9.13 הגישה המשיבה את התובענה בסכום קצוב כנגד המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל.

לטענת המבקשת הינה זכאית לקזז את חובה עם הזכות לפיצויים בגין פגיעה בשמה הטוב של המבקשת. מפאת חשיבותה של הטענה הנני לצטט מסעיף 13 לתצהיר נציג המבקשת התומך בהתנגדות: "פתיחת תיק ההוצל"פ על אף האמור לעיל ולאור התנהלותה חסרת ההגינות וחסרת תום הלב, פוגעת בשמה הטוב של החברה".

ובסעיף 14: "מייעוץ משפטי שקיבלתי למדתי כי לאור האמור לעיל, לחייבת קמה זכות לפיצויים בסך 50,000 ₪ וזאת בהתאם לס' 1 ו- 7(א) לחוק לשון הרע התשכ"ה-1965".

2. עולה מהאמור לעיל, כי אין מחלוקת בדבר החובה החלה על המבקשת לשלם את החוב ואין מחלוקת כי המועד האחרון לסיום תשלום החוב, אף על פי ההסכם הנטען על ידי המבקשת, חלף לו זה מכבר ועד היום לא שילמה המבקשת את סכום החוב.

לכאורה, יש לדחות את ההתנגדות לביצוע התובענה וליתן פסק דין כמבוקש כל זאת לולא טענת הקיזוז של המבקשת של סכום החוב בסכום הפיצויים המגיע לה לטענתה בשל הפגיעה בשמה הטוב כאשר המשיבה פתחה כנגדה תיק הוצאה לפועל לגביית סכום החוב.

טענות המבקשת מחייבות דיון בשאלות האם נכרת הסכם מחייב בין הצדדים ואם נכרת כזה האם היתה המשיבה רשאית לבטלו וככל שלא היתה רשאית לבטלו, מה משמעות העובדה שהמשיבה סירבה להפקיד את ההמחאות שקיבלה לשם תשלום החוב.

כמו כן, תשאל השאלה מנגד, אם לא נכרת הסכם כטענת המבקשת האם עדיין חלה על המשיבה החובה לפרוע את ההמחאות שקיבלה ולהימנע מפתיחתו של תיק הוצאה לפועל.

השאלה האחרונה שתשאל היא ככל שנפתח תיק הוצאה לפועל שלא כדין, האם זכאית המבקשת לפיצויים על פי הוראות חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק לשון הרע").

3. דיון והכרעה

הנני לפטור עצמי מלבחון האם השאלות הנ"ל ראויות לבירור ומכאן ליתן או לסרב ליתן רשות להתגונן למבקשת, כאשר ממילא לא מצאתי כי השאלה האחרונה ראויה לבירור בתובענה זו וזאת מהנימוקים כמפורט להלן.

טענת הגנתה היחידה של המבקשת היא טענת הקיזוז.

שתי שאלות העולות מטענה זו היא האם פירטה המבקשת דיה את טענתה והאם רשאית המבקשת לקזז חוב נטען על ידה מכח הוראות חוק לשון הרע אשר מהיותו שייך לתחום הפיצוי בנזיקין אינו קצוב.

"טענת קיזוז, בתחומיה של תביעה בסדר דין מקוצר, חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה...טענה סתמית בדבר הפסד של סכום כסף מסוים, אין בה כדי לבסס את הטענה האמורה ללא ראיות מדויקות בדבר שיעורו של הסכום ודרך התהוותו וחישובו (ע"א 579/85 אריאן ואח' נ. בנק לאומי לישראל פ"ד מ(2) עמ' 765 בעמ' 767)"

מספרו של דוד בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" מהדורה שמינית (2006) עמ' 213-214.